למה אני בעצם מעצבת תכשיטים?
אני הגעתי למקצוע שלי מהסיבה הכי אנוכית שיש.
לא חשבתי בהתחלה, כשרק למדתי איך לנסר פלטת מתכת בקווים ישרים, ליצור עגילי ותליוני לבבות כדי שתוכלו לתת אותם למי שאתם אוהבים ליום הולדת, אלא איזה תליון קלטי מגניב אכין לעצמי.
וכשלמדתי לגלף בשעווה תכשיטים תלת מימדיים לא חשבתי לפסל מהשעווה מגני דוד כדי שתוכלו לקנות אותם לכבוד יום העצמאות, אלא לפסל טבעת מסיבית ומהממת שאוכל לענוד בעצמי.
כשהתחלתי ללמוד את המקצוע עשיתי את זה בגלל דבר אחד-
מאז שהייתי קטנה אהבתי מאוד לענוד תכשיטים ורציתי להכין בעצמי את התכשיטים שאענוד.
זהו, זאת האמת.
ואני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט לכתוב את זה בפרהסיה.
אני אמורה לכתוב שאני הכנתי את התכשיטים מאז ומתמיד למען הלקוחות, כדי שיוכלו לתת אותם במתנה למי שהם אוהבים או לפנק את עצמם עם תכשיט ייחודי . ככה מלמדים בעלי עסקים לכתוב בשיווק שלהם.
מה לעשות שזה לא נכון? או לפחות זה לא היה נכון בהתחלה.
כשלמדתי בשנקר לפני יותר מ 20 שנים, ניסו להכניס לנו לראש כמה חשוב לכוון בעיצוב ללקוחות באמצעות "קורס לבבות" שבו היינו צריכים לעצב, ובכן, לבבות. הסבירו לנו שלקוחות אוהבים לקנות תכשיטי לבבות ולכן אנחנו צריכים להתנסות בזה.
עשינו את זה כי לא הייתה לנו ברירה אבל כמובן שכולנו חשבנו שזה קיטשי ומתחת לכבודנו לעצב לבבות ונשבענו שלא נעשה את זה שוב בעתיד.
היה לנו גם קורס "תכשיט ב 1 גרם", שבו, בטח הבנתם, היינו צריכים לעצב תכשיט במשקל גרם כי לקוחות קונים תכשיטים עדינים בד"כ. לי זה היה אתגר מאוד קשה כי אני אוהבת תכשיטים מסיביים עם נוכחות, ממש לא במשקל 1 גרם. אז עמדתי במשימה כדי לעבור את הקורס אבל ממש לא רציתי לעשות את זה שוב מרצוני החופשי.
להגיד שהשיעורים האלו השפיעו עליי כשפתחתי את העסק שלי?
ממש לא.
לא חשבתי בהתחלה, כשרק למדתי איך לנסר פלטת מתכת בקווים ישרים, ליצור עגילי ותליוני לבבות כדי שתוכלו לתת אותם למי שאתם אוהבים ליום הולדת, אלא איזה תליון קלטי מגניב אכין לעצמי.
וכשלמדתי לגלף בשעווה תכשיטים תלת מימדיים לא חשבתי לפסל מהשעווה מגני דוד כדי שתוכלו לקנות אותם לכבוד יום העצמאות, אלא לפסל טבעת מסיבית ומהממת שאוכל לענוד בעצמי.
כשהתחלתי ללמוד את המקצוע עשיתי את זה בגלל דבר אחד-
מאז שהייתי קטנה אהבתי מאוד לענוד תכשיטים ורציתי להכין בעצמי את התכשיטים שאענוד.
זהו, זאת האמת.
ואני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט לכתוב את זה בפרהסיה.
אני אמורה לכתוב שאני הכנתי את התכשיטים מאז ומתמיד למען הלקוחות, כדי שיוכלו לתת אותם במתנה למי שהם אוהבים או לפנק את עצמם עם תכשיט ייחודי . ככה מלמדים בעלי עסקים לכתוב בשיווק שלהם.
מה לעשות שזה לא נכון? או לפחות זה לא היה נכון בהתחלה.
כשלמדתי בשנקר לפני יותר מ 20 שנים, ניסו להכניס לנו לראש כמה חשוב לכוון בעיצוב ללקוחות באמצעות "קורס לבבות" שבו היינו צריכים לעצב, ובכן, לבבות. הסבירו לנו שלקוחות אוהבים לקנות תכשיטי לבבות ולכן אנחנו צריכים להתנסות בזה.
עשינו את זה כי לא הייתה לנו ברירה אבל כמובן שכולנו חשבנו שזה קיטשי ומתחת לכבודנו לעצב לבבות ונשבענו שלא נעשה את זה שוב בעתיד.
היה לנו גם קורס "תכשיט ב 1 גרם", שבו, בטח הבנתם, היינו צריכים לעצב תכשיט במשקל גרם כי לקוחות קונים תכשיטים עדינים בד"כ. לי זה היה אתגר מאוד קשה כי אני אוהבת תכשיטים מסיביים עם נוכחות, ממש לא במשקל 1 גרם. אז עמדתי במשימה כדי לעבור את הקורס אבל ממש לא רציתי לעשות את זה שוב מרצוני החופשי.
להגיד שהשיעורים האלו השפיעו עליי כשפתחתי את העסק שלי?
ממש לא.
כאשר פתחתי את העסק שלי הכנתי תכשיטים מסיביים ומסובכים כמו שאהבתי לענוד בעצמי.
הם היו מהממים ואומנותיים ומקסימים ויקרים, אבל ממש לא מסחריים ולכן לא נמכרו...
לקח לי כמה שנים להבין איך להכין תכשיטים מסחריים שגם ישלבו את הסטייל שלי.
הסוויץ במחשבה שלי קרה כשעגיל הליקס, שבמקור הכנתי לעצמי, כרגיל, נהפך ל BETS SELLER והפך אותי תוך חודש לעוסק מורשה מרוב מכירות.
נפל לי האסימון שזה מה שאנשים מחפשים- תכשיט קטן, עדין, איכותי, זול יחסית...ומיוחד.
אז זה מה שהכנתי מאז והלאה, וזה הוכיח את עצמו.
וכן, הוספתי גם כמה תכשיטי לבבות : )
אז מהתחלה אגואיסטית עשיתי סוויץ ועכשיו כן חשוב לי מה אתם חושבים ורוצים כשאתם קונים תכשיט. לא אוותר על טביעת האצבע שלי, אך אעשה את זה בצורה מתחשבת ומעודנת יותר כשהרצון שלכם במרכז.
מרגש אותי היום לקבל משובים מכם שהתכשיט שקניתם ממני היה שותף לרגעים משמעותיים בחיים שלכם, אם זה תכשיט לעצמכם כדי לשפר את מצב הרוח ולקבל מחמאות, או מתנה לבת הזוג, או לבת המצווה של הילדה שלכם, או טבעת אירוסין או נישואין.
צירפתי כמה עיצובי תכשיטים שהכנתי בשנות הנעורים שלי, כשעוד לא חשבתי בכלל להיות צורפת. אבל זה בער לי כבר אז...
הם היו מהממים ואומנותיים ומקסימים ויקרים, אבל ממש לא מסחריים ולכן לא נמכרו...
לקח לי כמה שנים להבין איך להכין תכשיטים מסחריים שגם ישלבו את הסטייל שלי.
הסוויץ במחשבה שלי קרה כשעגיל הליקס, שבמקור הכנתי לעצמי, כרגיל, נהפך ל BETS SELLER והפך אותי תוך חודש לעוסק מורשה מרוב מכירות.
נפל לי האסימון שזה מה שאנשים מחפשים- תכשיט קטן, עדין, איכותי, זול יחסית...ומיוחד.
אז זה מה שהכנתי מאז והלאה, וזה הוכיח את עצמו.
וכן, הוספתי גם כמה תכשיטי לבבות : )
אז מהתחלה אגואיסטית עשיתי סוויץ ועכשיו כן חשוב לי מה אתם חושבים ורוצים כשאתם קונים תכשיט. לא אוותר על טביעת האצבע שלי, אך אעשה את זה בצורה מתחשבת ומעודנת יותר כשהרצון שלכם במרכז.
מרגש אותי היום לקבל משובים מכם שהתכשיט שקניתם ממני היה שותף לרגעים משמעותיים בחיים שלכם, אם זה תכשיט לעצמכם כדי לשפר את מצב הרוח ולקבל מחמאות, או מתנה לבת הזוג, או לבת המצווה של הילדה שלכם, או טבעת אירוסין או נישואין.
צירפתי כמה עיצובי תכשיטים שהכנתי בשנות הנעורים שלי, כשעוד לא חשבתי בכלל להיות צורפת. אבל זה בער לי כבר אז...
